ריפוי ספונטני בחדר הכושר

מילה מהשקט עם איל באש היום אחר הצהריים הלכתי לחדר כושר לאימון הקבוע שלי.

עליתי על המכשיר, האירובי, והתחלתי באימון. לאט לאט נכנסתי לקצב, ואז ראיתי אישה על

המכשיר לידי, מדברת עם חברה שלה על זה שהיא חולה אבל ממשיכה להתאמן. ופתאום,

בלי שום כוונה מראש, הייתה בי מין קריאה כזאת לעצום עיניים ופשוט להגיד איזשהו משפט ריפוי בתוכי.

ברגע שעשיתי את זה, זה היה כאילו העולם מסביבי נעלם. התחילו לעלות עוד ועוד אנשים בראשי,

אנשים שזקוקים לריפוי. הם הסתדרו במעגל סביבי, כמו זרע החיים, ואני פשוט נעלמתי

לתוך זה, כל כך עמוק שלא ידעתי בכלל כמה זמן עבר. כשפתחתי עיניים הייתי בשוק שהייתי כל כך

עמוק בתוך זה. ועדיין, תוך כדי תנועה, תוך כדי אימון, עם מדד של שבעים