הזיקנה והרה-אקטיבציה של טראומת השואה

המאמר "השפעתה של חשיפה חוזרת לאירועים טראומטיים: התמודדותם של ניצולי שואה עם הזיקנה" מאת הנטמן,

סולומון והורן, מציג את תהליך ההזדקנות אצל ניצולי השואה כשלב של רה-אקטיבציה (הפעלה מחדש) של

הטראומה המוקדמת. הטענה המרכזית היא שעם היחלשות מנגנוני ההגנה והפחתת המשימתיות בזיקנה,

זיכרונות השואה הופכים שוב לחיים ומציפים את התודעה. גורמים נורמטיביים של הגיל השלישי –

כגון אובדן עצמאות גופנית, תלות, אובדנים חברתיים, ואף סביבה ממוסדת

(אשפוז/סיעוד) – משמשים כטריגרים עוצמתיים המשחזרים חוויות של חוסר אונים וקורבנות.

לפיכך, המאמר קורא לאנשי מקצוע לגלות רגישות יתרה להופעתן של תסמונות חרדה ודיכאון

בגיל המבוגר אצל ניצולים, ולטפל בהן לא רק כבעיות גריאטריות, אלא כביטויים של